אריק גולדשטיין ז"ל

אדם, קשת, חבר

8.10.1964-9.10.2015

צרו קשר
לבירור פרטים וקבלת מידע, אל תהססו לפנות אלינו

מועדוני קשתות בישראל

בית לחם הגלילית
מכון וינגייט
כפר סבא
מידע | אתר | דוא"ל
הרצליה
מידע | אתר | דוא"ל
גבעתיים
ירושלים
מידע | אתר | דוא"ל
ראשון לציון
מידע | אתר | דוא"ל
ארגון נכי צה"ל
מידע | אתר | דוא"ל

דרום קוריאה וקשתות, סיפור אהבה

בעוד שהספורט הלאומי האמיתי בדרום קוריאה הוא, באופן מוזר, משחק המחשב המקוון "סטארקראפט", קשתות תופסת את המקום השני הצמוד מאוד. המדינה הקטנה שממוקמת בחלקו הדרומי של חצי האי הקוריאני הפכה למעצמת על עולמית בתחום הקשתות. קשתים תחרותיים ברמה לאומית נהנים מסגנון חיים ומקשרים מקצועיים עם נותני חסויות שניתן להשוות לאלה של נהגי פורמולה 1 ומירוצי NASCAR במדינות אחרות. במאמר זה נעקוב אחרי סיפורה של הקשתות בדרום קוריאה ונגלה כיצד הפכה לספורט הלאומי האמיתי שם.

 נבחרת הקשתות הקוריאנית לאולמפיאדת לונדון 2012 (תצלום Getty Images)

השליטה הקוריאנית בקשתות האולימפית

הקשתות הופיעה לראשונה כענף ספורט אולימפי בשנת 1904. לאחר מכן קשתות לא נכללה במשחקים האולימפיים במשך 50 שנה, עד לשנת 1972, כאשר קשתות אישית לגברים ולנשים הושבה למסגרת המשחקים כענף אולימפי ממוסד.

זמן קצר לאחר מכן, ב-1979, תלמידת התיכון קים ג'ין הו זכתה במדליית הזהב קבוצתית ובמדלית הזהב האישית הראשונה עבור דרום קוריאה באליפות העולם שנערכה בברלין. זכיה זו הפעילה תנועה לאומית עוצמתית שהזניקה את המדינה הקטנה למעמד של מעצמת על עולמית בענף הספורט הזה. בעיקר בהנחייתו של לי, המאמן הלאומי הראשי שהפך עם הזמן ל"גורו" קשתות עולמי, זכו הקשתים הדרום-קוריאניים ב-8 מדליות זהב אולימפיות בין 1984 ל-1996.

 קים סו ניונג (תצלום AFP)

אחת התלמידות המפורסמות ביותר של לי, קים סו ניונג, הובילה את קבוצת הנשים האולימפית ב-1988 וב-1992 וזכתה ב-4 מדליות זהב בסך הכול, בעוד היא בת 17 בלבד. בנוסף, זכתה קים ברציפות בזהב האישי והקבוצתי באליפויות האולם ב-1989 ו-1991. לאחר שזכתה במדליית הכסף באולימפיאדה של 1992, פרשה קים מן הקשתות במטרה להקים משפחה. בשנת 1999 היא נקראה שוב לדגל והובילה את הקבוצה האולימפית ב-2000, שם זכתה בזהב האולימפי השלישי שלה בתחרות הקבוצתית, ובמדליית ארד אישית. לדעת הרוב, קים נחשבת לקשתית הטובה ביותר בכל הזמנים.

טיפוח תרבות הניצחון

לדברי הקשת הבריטי לארי גודפרי, ישנם בסך הכל שני קשתים בריטיים שירו מעל 1350 נקודות בסבב FITA, בעוד בדרום קוריאה ישנם מעל 50 קשתים כאלה. חלק גדול מכך ניתן לייחס להיקף העצום של תכנית החינוך הגופני המופעלת בדרום קוריאה, וכן למימון קבוצות הקשתות הנמצאות בבעלות תאגידית.

הילדים בדרום קוריאה מתוודעים לקשתות לראשונה כבר בבית הספר היסודי, שם היא מהווה חלק מתכנית הלימודים הלאומית בחינוך הגופני. ילדים המפגינים כישרון מיוחד בשיעורי הקשתות בבתי הספר, מוזמנים להשתתף בליגה לפיתוח ספורטאים צעירים במסגרתה הם מתאמנים כשעתיים בכל יום. רמת התחרותיות ממשיכה לעלות לכל אורך הלימודים בבית הספר היסודי והתיכון ועד לאוניברסיטה, תוך נשירה של פחותי היכולת והמוטיבציה. הטובים שבטובים בין הקשתים הסטודנטים מגויסים על ידי סיירים מיוחדים לאחת מ-33 הקבוצות המקצועיות הממומנות על ידי תאגידים מסחריים. בדומה לנהוג בתחום מירוצי המכוניות במדינות אחרות, חברות כמו יונדאי ו-LH Corp נותנות חסות לקבוצות קשתים ומעניקות לקשתים דמי מחייה סבירים ופנסיה בתמורה להופעה תחרותית במסגרת הקבוצות שלהם.

במדינות אחרות רק קומץ של קשתים תחרותיים מתפרנסים מענף הספורט שלהם. למעשה, ברוב מדינות העולם על הקשת לזכות במדליית זהב אולימפית לפני שיזכה להכנסה מספקת למחיה (שמקורה בעיקר בחסויות ופרסום מוצרים מסחריים). בדרום קוריאה, לעומת זאת, קשתים מקצוענים רבים זוכים לפרנסה נוחה מאוד גם בלי שיתחרו במסגרת הנבחרת הלאומית.

בקיצור, לקוריאנים יש יתרון מובהק בתחום הקשתות רק משום המספר העצום של ספורטאים, במיוחד צעירים, העוסקים בקשתות. כשבמדינות אחרות מספר הקשתים המתחרים ברמה לאומית הוא כמספר האצבעות ביד אחת, בקוריאה מספר זה הוא מעל 100. במדינה שגודלה עולה מעט על זה של מדינת אינדיאנה בארה"ב, ישנן 300 קבוצות אזוריות ומעל 1500 קשתים תחרותיים. מאגר הכשרונות הזה פשוט גדול מכדי שמדינות אחרות יוכלו להתמודד נגדו.

הכשרת קשתי עלית

 קיסיק לי (תצלום Jonathan Ferrey/Getty Images AsiaPac)

שיטת האימון הלאומית של דרום קוריאה נוסדה על ידי "הסנדק" של הקשתות, קיסיק לי. למרות ששיטת האימון זכתה לביקורת בשל המעורבות הדתית מצידו של לי (האיש הטביל את בריידי אליסון, למען השם!), היא מפיקה תוצאות באופן עקבי. לי שיתף פעולה עם מומחה לביומכניקה כדי לבחון את הכוחות הפועלים על גופו של קשת בעת הירי.

על סמך המחקר הזה פיתח לי רצף ירי בן 12 שלבים הפורט את הירייה למספר תהליכים ביומכנייים בסיסיים. היום, כדי לזכות למעמד של מדריך באיגוד הקשתות הלאומי של ארה"ב, וכן באיגוד קשתות השדה הלאומי, על המועמד לקבל הסמכה בשיטה זו.

למרות שהאימון מבוסס ברובו על מחקר מדעי, השיטה שמה דגש עצום על האימון העצבי של הקשת ועל פיתוח היכולת שלו לכבוש את פחדיו ולתת ביצועים גבוהים תחת לחץ. המדריכים המלמדים את רצף הירי בשיטה זו, ממליצים לבצע את שלב הכיוון ברמה של תת-מודע בעיקרו. באופן כללי, ההמלצה היא לרכז רק כ-10 אחוזים מתשומת הלב על המטרה ולהקדיש את יתר 90 האחוזים לשרירי הליבה, הגב וקצות האצבעות.

הדבר דורש ריכוז עצום שיש להגיע אליו בתנאים שונים. כדי להתאמן על זה, עוברים הקשתים הקוריאנים מגוון של תרגילים שונים ומשונים, כולל אימוני לילה, אימונים בגשם ואימונים בשטחי הקבוצות הצפופים והרועשים בעת משחקי בייסבול. הספורטאים עוברים קפיצות באנג'י וקפיצות למים מגובה רב כדי להכשיר את עצמם להתמודדות עם פחד. מטרתם של כל התרגילים הללו היא להוציא את הספורטאי מ"אזור הנוחות" שלו ולהכין אותו למצבי דחק בעת תחרות.

הנטיה התורשתית

ישנם אלה הסבורים כי היתרון הקוריאני הינו גנטי בעיקרו. הם טוענים שהקוריאנים מאופיינים ברגישות גבוהה ביותר שמעניקה להם שליטה גבוהה בקצות האצבעות וכן מודעות גבוהה למצב גופם באופן כללי. אם נכון הוא הדבר, זהו אכן יתרון גדול בענף ספורט שבו הפרש זעיר ביותר בתנועה יכול לגרום להפרש בניקוד בין 9 ל-10.

טענה זו זכתה לתמיכה נוספת עקב זכייתו של אים דונג היון שסובל מליקוי ראיה המגביל את ראייתו ל-10 אחוזים בלבד יחסית לאדם בריא. אים מדורג היום במקום הראשון במדינתו. הקשת ה"עיוור" הזה טוען שהיכולת לראות את המטרה היא משנית בלבד יחסית למה שמתרחש מאחורי הקשת.

האם ניתן לנצח את הקשתות הקוריאנית?

מדינות אחרות המקוות להגיע לרמה המתחרה, יעשו בשכל אם יאמצו תכניות נרחבות דומות לפיתוח הצעירים וקשתות בקרב ילדים. בארצות הברית נעשו מספר ניסיונות לשלב שיעורי קשתות בבתי הספר, ותכנית JOAD ‫(Junior Olympic Archery Development) תמיד עומדת לרשות הילדים שמחפשים להתחבר לספורט הזה. אולם, כל התכניות הללו לא מתקרבות בקנה המידה לפרישה של תכניות הקשתות בדרום קוריאה, כשהילדים שם זוכים לאיתור, הערכה וטיפוח כבר מגיל צעיר מאוד.

מדינות רבות הגדילו את היקף התמיכה הכספית בענף הקשתות. בין היתר, הודו מעניקה תמריץ כספי של 61 מיליון רופיות לכל קשת שמביא לארצו מדליית זהב אולימפית. בארצות הברית, עלייתו העקבית לפסגה של בריידי אליסון מומנה בעיקר על ידי חסויות מיצרניות ציוד ספורט כמו איסטון. למעשה, יצרן החיצים הגדול חתם בשנה שעברה על עסקה לבניית מרכז אימונים אולימפי חדש בצ'ולה ויסטה, קליפורניה, ששטחו כ-3,700 מ"ר. עצם העובדה שארה"ב הצליחה "לצוד" ולגייס לצידה את המאמן הראשי הקוריאני קיסיק לי בסוף שנות ה-90 מעידה על מוכנותה להשקיע בהשגת העליונות בקשתות האולימפית.

עם כל הנאמר, גם כשהסיוט של השליטה הקוריאנית בקשתות מדרבן את תכניות אימון הקשתים בכל העולם, לאור רצף הנצחונות חסר התקדים שלהם, לא נראה שהדרום-קוריאנים מוכנים לשקול ויתור על מעמדם כגדולי הקשתים בעולם.

 

המאמר פורסם במקור ב-Bogensport Magazin
תרגום מאנגלית: יורי יוגב

לוח זמנים »

 

 

 

 

 

 

 

 


נפתחה ההרשמה לתחרות הארצית במכון וינגייט (24.06.2017)
הרשמה »משתתפים »מפת הגעה »

פורסם לוח הזמנים לתחרויות הקשתות במשחקי המכביה ה-20
לצפייה »

אליפות הנכים הפתוחה ע"ש י.סולומונוביץ' ז"ל במכון וינגייט (19.05.2017)
התוצאות »

אליפות הנכים הפתוחה ע"ש י.סולומונוביץ' ז"ל במכון וינגייט (19.05.2017)
התוצאות »

אליפות ישראל בירי-שדה (21-22.04.2017)
התוצאות »

פורסמה הכתבה "אוספים בולים" על אליפות ישראל באולם ממגזין הספורט של ידיעות אחרונות
לקריאה »

תקציר נהלי בדיקות הסימום (Doping) במשחקים האולימפיים ריו 2016
לקריאה »

מאמר: השתלמות מאמנים ומדריכים במכון וינגייט
לקריאה »

מאמר: הצטרפות ענף הקשתות לליגה למקומות עבודה
לקריאה »

מאמר: השינויים בסיווג קשתים נכים החל מה-1 באפריל 2014
לקריאה »

סדנאות וקורסי קיץ של בני אדמה
למידע נוסף »

מיניאטורות קשתות מדהימות מבית היוצר של הצורף האוסטרי האנס רוטר
לצפייה »

כתבה חדשה במגזין עט וקשת: ״דרום קוריאה וקשתות, סיפור אהבה״
לקריאה »

פורסמה כתבתו של איתן תגר ״חץ בכיוון הנכון״ למגזין ״קו רקיע״ של ארקיע
לקריאה »

מידע שימושי לקשתים:
קריטריונים למשחקי המכביה ה-20 »
לוח תחרויות לעונת 2016-2017 »
קריטריונים לעונת 2016-2017 »
שינויים בסיווג קשתים נכים החל מה-1.4.2014 »
מדריך לקשת המתחרה »
קוד הלבוש לתחרויות בישראל »
מבנה תחרויות בינלאומיות »

המועדונים ברחבי הארץ קולטים קשתים חדשים בכל הגילאים
לפרטים »